יסורים
טוב להודות לה’
נאמר בגמרא (ב”מ פה.) “חביבין יסורין שמכפרין עוונותיו של אדם”. ולא אמרו זאת אלא בכדי שהאדם יקבלם עליו באהבה, ובכדי שתתקיים מטרת היסורין, שהיא לעורר את האדם לשוב בתשובה, כי אם לא יקבלם באהבה, מן הסתם אינו מבין כי מן השם הוא, ולא יתן אל לבו למשוך ידו מן העבירה.
אבוי להכועס על יסוריו
כי אם לא מקבלם באהבה, וכועס על יסוריו, הרי זה עצמו חטא בנוסף לחטא שבגללו באו היסורין, ובכך חיִיֵב נפשו עוד יותר בפני שולח היסורין, הוא השם יתברך, והרי זה דומה לבן המתקצף על אביו כאשר הענישו, שבוודאי תבער חמת אביו עליו כפליים, לכן צריך לקבלם עליו באהבה.
ועל ידי זה זוכה להאריך ימים, לזרע של קיימא, וכן שיתקיים תלמודו בידו (ברכות ה.). (ועיין בזוהר תרומה דקס”ו ע”א ובספר “ענף עץ אבות” פ”ג מ”כ ד”ה והגבאים מחזירים במה שהאריך בזה).
קבלת היסורין באהבה
והנה אין עצה לקבל את היסורין באהבה חוץ מאשר – “אמונה”, להאמין כי “הצור תמים פעלו א-ל אמונה ואין עוול צדיק וישר הוא” (דברים לב). שהכל בפלס ומאזני משפט לה’.
ואין דבר שקורה לאדם בלא חישוב מדויק אם מגיע לו, כמה ומתי, ואף מכריזים על כך בשמים עוד לפני שהגיעו אליו היסורין, כמו שאמרו חז”ל (חולין ז:) “אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזים עליו מלמעלה”.
והקדוש ברוך הוא הרי רוצה רק לטובתנו, והוא יתברך יודע מה טוב לנו – טוב יותר מאתנו, כי יודע את העתיד (להטיב לנו באחריתנו), והעבר (גם בגלגול הקודם), ואת כל קורותיו של אדם.
רק מחסרון הדעת
וכן מובא בספר הקדוש “לקוטי מוהר”ן” לר’ נחמן מברסלב זצ”ל (ח”א סי’ רנ) וזו לשונו: כל מיני צער וכל היסורים, אינם אלא מחסרון הדעת, כי מי שיש לו דעת, ויודע שהכל בהשגחה מאת השם יתברך, אין לו שום יסורין. ע”כ.
ועוד אמר ר’ נחמן מברסלב: לאחר כל היסורים, אף על פי כן השם יתברך מיטיב עמנו, רק שאין אנו רוצים להקטין את היסורים… כי כנגד דבקות אחת להשם יתברך, כל היסורים אינם כלום, ועל ידם בעצמם מתקרבים ומתדבקים אליו יתברך.
כי כשנוטלין ממני הבריאות, מי נוטל ממני הבריאות? השם יתברך! אם כן אני נדבק בו יתברך. וכן כשלוקח חס ושלום איזה בן, מי לוקח? השם יתברך! אם כן אדרבה עתה הוא סמוך יותר להשם יתברך, כי בעולם הבא סמוכים יותר להשם יתברך! (פעולת הצדיק סי’ תרא).
מקצת הנפש ככל הנפש
ועוד, שמא היה ראוי שיגיע לאדם מקרה קשה יותר חס ושלום, וקיבל לבסוף רק יסורין קלים יחסית, משום שכך דרכו של אבינו אב הרחמן, שלא להעניש בכל חומרת הדין, אלא מעט, וגם זה באופן שיוכל האדם מצד אחד להענש, ומצד שני לא יותר מכפי יכלתו.
וכעין מה שכתוב במדרש (קהלת רבה ספ”ז): אמר ר’ יצחק, אדם נכשל בעבירה והוא חייב עליה מיתה לשמים, במה נתכפר לו? מת שורו, אבדה תרנגלתו, נשברה צלוחיתו, נכשל באצבעו הקטנה ויצא ממנה דם – מקצת הנפש ככל הנפש (שבזה המעט – התכפר לו, ולא ימות).
לכן צריכים לקבל באהבה את היסורין, וכמו שמובא בספר “אורות אלים” (למהר”א פאפו) על המדרש הנ”ל, כי זהו דוקא כשמקבל באהבה, אזי יש לו כפרה על נפשו, כשאינו כועס על מי ששלח לו את היסורין, וכן אינו כועס על אשתו, בניו, חבריו וכד’.
כי אם כועס ובא לידי קטטה, לא די שלא מכפר, אלא שמוסיף על חטאתו פשע חלילה, ואין לו לכעוס אלא על עצמו, לפשפש במעשיו ולשוב בתשובה בהקדם, ובכך ישוב חרון אף ה’ ממנו.
הכל ברחמים גמורים
ובספר “שומר אמונים” (מאמר השגחה פרטית פ”ז) כתב בעניין זה בזו הלשון: “הקדוש ברוך הוא מרחם ברב רחמיו שלא ימות [האדם] בלי משפט, ושלא יצטרך לסבול הרבה עונשים עצומים בעולם העליון, [לכן] מיסרו ה’ בעולם הזה ביסורים קלים או כבדים, הכל בהשגחה עליונה. אז אם יש לו דעת לקבל באהבה, וכל שכן אם שב בתשובה לפני ה’, נמחלו לו הרבה חטאים וכו’, וכל שכן מה גדלה מעלתו אם יזכה לשמוח עם היסורין שנשלחו לו מעם ה’, אז נתעלה בזה יקרא דקודשא בריך הוא לעילא לעילא (נתעלה כבודו של הקדוש ברוך הוא למעלה למעלה) וישראל נושע בה’ תשועת עולמים. ע”כ.
למנוע את היסורין
וכל זה לאחר שכבר באו עליו יסורין, אך החכם עיניו בראשו שלא יביא עצמו לידי נסיון, ויעשה כל אשר יוכל בכדי שלא יבואו עליו יסורין. ועצות רבות אמרו חז”ל על כך, ומהן: תפילה, שיתפלל שלא יבואו עליו ועל בני ביתו יסורין, כמאמר חז”ל (סנהדרין מד:) לעולם יקדים אדם תפילה לצרה (ור’ ר”ה יח.). וכן תשובה ומעשים טובים, שהם כתריס בפני הפורענות (אבות ד). לימוד תורה, כמו שאמרו חז”ל: כל העוסק בתורה, מזיקין ויסורין בדילין הימנו (ברכות ה. ע”ש).
ארבעה דברים
וכן אמרו חז”ל (ר”ה טז: ור’ ב”ר פמ”ד סי’ יב): ארבעה דברים מקרעין גזר דינו של אדם, צדקה, צעקה (להשם יתברך שימחל ויסלח לעוונותיו) שינוי שם (שישוב בתשובה ויקרא לעצמו בשם אחר, כלומר כבר איני הוא אותו אחד – החוטא).
שינוי מעשה – שיעשה מעתה רק מעשים טובים, ולא ישוב לדרכו הרעה, ויש אומרים – שינוי מקום. (מטרת השינויים היא להביא שינוי בהנהגותיו, וממילא ברור כי העיקר הוא שינוי מעשה).
לעצור את היסורין
ואם כבר באו יסורין על אדם ורוצה לסלקם, גם בזה אמרו חז”ל עצות רבות. כגון תפילה ותורה מועילות לכך (ע’ ערובין נד. ר”ה יח.) וראה ב”ספר המידות” לרבנו נחמן מברסלב זצוק”ל (ערך המתקת דין) שמובאות שם עצות לרוב.
השם יתברך ירחמנו, יכבוש עוונותינו, ולא יביאנו לידי נסיון, ואם כבר באו יסורין חלילה, יזכנו לקבלם באהבה, ויסלקם מאיתנו במהרה, כי תורה ותפילה חשובים לנו יותר, וכמאמר חז”ל “לא הן ולא שכרן” (ברכות ה. ועיין מהרש”א שם).
ובאמת אמרו (אבות ד): יפה שעה אחת של תשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא.